זה לא סוד שהוליווד מחפשת השראה בכל מקום, ואחד המקורות העיקריים שלהם לרעיונות הוא עולם הספרות. בספרים כבר יש דמויות עם קשתות סיפור נהדרות, ובדרך כלל, בעיות מעניינות שעליהן הם צריכים להתגבר - ואם האולפן באמת בר מזל, אוהד גדול ומסור שעוקב אחריו.
היו הרבה עיבודים של ספרים מיינסטרים לקולנוע שהפכו ללהיטי ענק. כולם יודעים שהזכיינות של הארי פוטר ודמדומים נוצרו מסדרת הספרים שלהם. משחקי הרעב והכשל בכוכבים שלנו זכו להצלחות גדולות גם על המסך ומחוצה לו. בעוד שהוליווד מסתכלת על מדפי הספרייה בחיפוש אחר הדבר הגדול הבא, חשבנו שנביט אחורה בסרטים שרבים אנשים לא בהכרח משייכים לעיבודים.
להלן 13 סרטי Screen Rant שלא ידעתם שהתבססו על ספרים.
13 גברת דאוטפייר (1993)
למרות שנראה שהסרט המסוים הזה נכתב במיוחד עבור רובין וויליאמס, לאור התיאור המדהים שלו של הדמות הטיטולרית, זה ממש לא המקרה. הסרט מבוסס, למעשה, על הרומן Alias Mrs. Doubtfire משנת 1987 מאת אן פיין, בו אבא מתחפש לאישה בריטית מבוגרת ומתקבל לעבודה כמטפלת על מנת לבלות יותר זמן עם ילדיו.
סרט זה הוא עיבוד נאמן לרומן המקורי, עד ששמות הדמויות זהים בשני המקרים. קשת הסיפור ונקודות העלילה העיקריות כולם נשארים זהים, המהות האמיתית של הסיפור, שמתגלה בגדול על המסך הגדול. מה שמייחד את הסרט הם ההופעות, שהן די מרהיבות. גברת דאוטפייר מציגה את העיתוי הקומי של רובין וויליאמס המנוח לשלמות, אבל הלב הוא באמת זורח והופך את הסרט לאחד הספרים הטובים והנאמנים ביותר לעיבודים לסרטים.
12 דרייב (2011)
מעניין להבין שלעולם לא היינו משיגים את אחת ההופעות הטובות ביותר של ריאן גוסלינג עד היום, אלמלא ספר לעיבוד קולנועי. סיפורו של איש פעלולים הוליוודי עלום שם, נהג מפלט שהפך לחייו לעזאזל לאחר עבודה לא טובה, מבוסס למעשה על הרומן דרייב משנת 2005, מאת ג'יימס סאליס.
מבחינה עלילתית, הסרט הוא עיבוד די נאמן לרומן, וזה מרשים, בהתחשב בכך שאורכו של הרומן הוא 157 עמודים בלבד. אמנם זו עדיין דרמת פשע עם סיפור נקמה שזור לאורך הנרטיב, אך ההבדלים העיקריים הם בדמות הדמויות עצמן. ברומן, בעוד נהג נשמר, הוא מצליח להיות חברים ולפתח מערכות יחסים עם אנשים אחרים. בסרט גוסלינג מגלם את הדמות כל כך סגורה, שקשה להוציא ממנו מילה או לקרוא עליו. הסרט גם לקח חופש עם כמה מהדמויות האחרות, כולל הפיכתה של איירין לעניין אהבה בלונדיני וכחול עיניים לדמותו של גוסלינג. הסרט הוא עיבוד למה שרואה ניקולס וינדינג רף בין השורות ברומן, אך הוא נעשה בצורה כה מופלאה עד כי אינך יכול להאשים את הבמאי בכך שהוא לוקח קצת חירויות.
11 כלת הנסיכה (1987)
הסרט האולטימטיבי / רומנטיקה / פנטזיה / הרפתקאות / קומדיה של שנות השמונים החל את דרכו בדף, בדמות הרומן "הכלה הנסיכה" מוויליאם גולדמן משנת 1973. הרומן מצטייר כקיצור של סיפורו הקלאסי של אהבה אמיתית והרפתקה גבוהה של ס 'מורגנשטרן, כאשר הפרשנות של גולדמן מפולפלת לכל אורכו, אך למעשה מדובר ביצירתו של גולדמן. החלקים 'האוטוביוגרפיים' בספר הם פיקטיביים.
הסרט עוקב מקרוב אחר הרומן, מה שלא מפתיע בהתחשב בכך שגולדמן, תסריטאי עטור פרסים, כתב גם את התסריט. הסרט שנון ורומנטי, (כמו גם מצוטט ביותר) עם דמויות שלא תוכלו שלא להתאהב בהן. הרפתקאותיהם של ווסטלי ובטרקאפ וכל חבריהם, מתעוררות לחיים בכזאת פאר, שקשה למצוא שום פגם בעיבוד הזה. מהספר לתסריט, דרך הליהוק ואז לבסוף, הבימוי, הסרט הזה הוא האגדה המובהקת.
10 מלתעות (1975)
כן, הסרט שהכניס את שובר הקופות של הקיץ וכל מה שנלווה אליו, התבסס למעשה על רומן. שורשיה של הלהיט הראשון של סטיבן שפילברג נטועים ברומן "מלתעות" מאת פיטר בנצ'לי משנת 1974. סיפורו של כריש לבן גדול ומסיבי שתוקף ואוכל אנשים בחופשה היה להיט ענק גם בדף וגם במסך הגדול.
זה פחות מעיבוד ישיר ויותר מבוסס על סוג של תרחיש. מספר שינויים בוצעו בחומר המקור במהלך ההפקה, כולל הסרת עלילת משנה שהייתה אלן ברודי מנהלת רומן עם מאט הופר ושינוי מיקום מלונג איילנד למסצ'וסטס. שפילברג מצא גם את הדמויות של בנצ'לי לא נעימות, ולכן הם שוכתבו להיות קשורים קצת יותר לקהלים המיינסטרים. בעיקרון, שני השלישים הראשונים של הסרט הם חומר מקורי, והשליש האחרון הוא האמיתי ביותר לחומר המקור. גם עם השינויים הסרט הוא יצירת מופת וראוי לתואר אחד הסרטים הגדולים ביותר שנעשו אי פעם. זה מותח ומפחיד ולא ניתן לדחות את ערעורו.
9 פורסט גאמפ (1994)
התפקיד שזיכה את טום הנקס באוסקר הגב השני שלו לא היה אפשרי אלמלא הרומן המקורי. התמונה הזוכה באוסקר מבוססת על הרומן פורסט גאמפ משנת 1986, שנכתב על ידי וינסטון חתן. הסיפור עוקב אחר חייו של פורסט גאמפ, איש כה איטי, אך טוב לב כפי שהוא עד ולעתים משפיע, כמה מהרגעים הגדולים ביותר במחצית השנייה של המאה העשרים.
הסרט לוקח לא מעט חירויות בחומר המקור, ובעצם מעביר את המוקד העיקרי של הסיפור לסיפור האהבה בין פורסט לג'ני, תוך שהוא הופך את הרפתקאותיו הגדולות של פורסט לקשת סיפור משנית. הסרט הוא סיפור יפהפה המסתכל על העולם דרך עיניה של נשמה עדינה וזמקיס לוכדת את רוח הרומן ומביאה לחיים את הדמויות והסיפור באופן שיהפוך אותם לבלתי נשכחים, זמן רב לאחר הקרדיטים. תַפְקִיד.
8 בנות ממוצעות (2004)
הייתם חושבים שמבט סאטירי ומצחיק על תרבות העשרה דרך עיניה של ילדה שמעולם לא נחשפה לעולם התיכון לפני כן, יהיה קריאה מהנה. לפחות עד שתבינו שהקומדיה של טינה פיי התבססה למעשה על ספר עזרה עצמית שאינו בדיוני בשם Queen Bees & Wannabes: Helping Your Daughter Survive Cliques, Gossip, Boyfriends and Other Realities of Adolescure מאת Rosalind Wiseman.
בהתחשב בחומר המקור, אין זה מפתיע ללמוד כי טינה פיי כתבה את התסריט מאפס, תוך שימוש בספר ובניסיון התיכון שלה כמדריך. עם הדמויות הבלתי נשכחות שלו, והדיאלוג החכם שלו, הסרט מציג לא רק את מיטב הכוכבת לינדזי לוהן, אלא גם את השנינות הפנטסטית של פיי. זה אמנם לא הסרט היחיד שנוצר מתוך ספר לעזרה עצמית, עם כותרות כמו הוא פשוט לא זה אלייך ומה צפוי כשאתה מצפה לתחרות, אבל קל להבין מדוע זה נחשב לסרט הטוב ביותר מבין צְרוֹר.
7 העיירה (2010)
המאמץ הבמאי השני של בן אפלק אחרי נעלם המדהים, מותק, חלף את חייו כספרו של צ'אק הוגאן משנת 2004, נסיך הגנבים. הסיפור עוקב אחר קבוצת גנבים משכונת בוסטון בצ'רלסטאון, כשהם עובדים בדרכם במספר שודדים.
הסרט מקפיד על החומר המקורי, רק סוטה מעט בכדי להביא קצת יותר אקשן למסך (בצורה של מרדף אחר מכוניות משוריינות) ולשחק את היחסים בין דאג לקלייר, שהוא למעשה יותר משולש אהבה. עם הסוכן פרוולי ברומן. הבחירה להביא את יחסי דאג וג'ם לקדמת הבמה ולהפוך אותה למרכז הסרט הייתה השינוי הגדול ביותר וכנראה המבריק ביותר מהרומן. הצגתו של ג'רמי רנר את ג'ם הבלתי-מעורערת היא יצירת אמנות, ובאופן לא מפתיע זיכתה את רנר בהנהון אוסקר. החירויות האמנותיות שנעשו בחומר המקור אינן אלא מעצימות את סיפורו יוצא הדופן של הוגאן והופכות את הסרט הזה לחובה.
6 הדם הראשון (1982)
ג'ון רמבו הוא לא בהכרח שם שתקשר למילה הכתובה, אך סיפורו של וטרינר וייטנאם בעייתי שנאלץ להשתמש בהכשרתו כדי לשרוד גורמי אכיפת החוק המתעללים בעירייה הקטנה התחיל למעשה כספר. הרומן מאת דייוויד מורל משנת 1972, שכותרתו הדם הראשון, הוא הבסיס לסרט.
הסרט, שלקח יותר מעשר שנים וכשמונה עשרה שכתוב תסריטים כדי לרדת סוף סוף מהקרקע, אכן סוטה מחומר המקור לא מעט. דמותו של ג'ון רמבו מצטיירת בצורה אוהדת הרבה יותר וסיום הסרט שונה באופן דרמטי (לא ניכנס לספוילרים, אם מישהו ירצה לקרוא לרומן). הסרט נחשב למשפיע מאוד על ז'אנר האקשן, שאינו מפתיע לאור אופיו העקוב מדם ואלים. אבל יש בזה יותר מכך, מכיוון שלסרט יש גם סאבטקסט מעניין ביחס לרעיון המלחמה עצמו. זה, יחד עם הופעה עוצמתית אך מאופקת של סטאלון, הופכים את הסרט לקטע קולנוע אקשן קלאסי.
5 שרק (2001)
הסגנון החביב עם נטייה להתלונן נוצר למעשה על ידי הסופר ויליאם שטיג בספר התמונות שלו משנת 1990 שכותרתו שרק! הסיפור המקורי ראה סגנון מפלצתי וקנטנקרי במסע לראות את העולם, שאיכשהו הופך להיות גיבור על ידי הצלת נסיכה.
הסרט, אחד הפרויקטים הראשונים המוארים בירוק על ידי דרימוורקס, הוא בהשראת הספר בלבד, שכן התסריט כולו נכתב ושוחזר מהיסוד במספר הזדמנויות. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שקשה להפוך ספר תמונות בן 32 עמודים לסרט של 90 דקות מבלי שתצטרך להוסיף עוד קצת משהו לתערובת. סיפור האהבה בין פיונה ושרק התגלגל, כמו גם הדמויות והמיקומים האחרים. הוסיפו את הכישרונות הקוליים של מייק מאיירס, קמרון דיאז ואדי מרפי, ודי קיבלתם קסמים קולנועיים. שרק הוא אחד מאותם סרטי האנימציה שמושכים ילדים ומבוגרים כאחד, בעיקר בגלל שהאולפן לא טיפש את הסיפור. הסרט הוא חכם, מצחיק ומשעשע מאוד, וזה רק מראה כי לפעמים אפילו רק רעיון קטן יכול להוביל למשהו מפואר.
4 פסיכו (1960)
יצירת המופת המכוונת של אלפרד היצ'קוק החלה את חייה לראשונה כרומן "פסיכו" מ -1959 שנכתב על ידי הסופר רוברט בלוך. כפי שכולם יודעים, הוא מספר את סיפורו של בעל המוטל נורמן בייטס ואת יחסיו המעניינים והמטרידים עם אמו.
הסרט הוא עיבוד נאמן למדי לרומן המקורי, אם כי נעשו כמה שינויים בדמותו של נורמן בייטס במוצר הסופי. התסריטאי ג'וזף סטפנו מצא את הדמות ברומן לא סימפטית, אך הסתקרן מהבחירה של אנתוני פרקינס לתפקיד. חלק מהמאפיינים הלא נעימים יותר של נורמן מהרומן בוטלו, כמו נטייתו לנסתר ולפורנוגרפיה, והשאיר את הדמות מעט יותר מסתורין לקהל. דמותו של מריון קיבלה גם היא תפקיד גדול יותר בסרט, כאשר הנימוק שמאחורי זה היה שכל הזדהות שהקהל היה אליה תועבר לנורמן לאחר שנהרגה, בגלל האדישות האימהית שגילתה כלפיו מוקדם יותר סרט צילום. הצגתו של פרקינס על נורמן בייטס היא חומר האגדה,סוג הביצועים שנשארים איתך. כניסה יוצאת דופן לז'אנר האימה, הסרט מצליח להתעלות מעל לייבל סרטי הסלאש והוא יצירה מדהימה של יצירת סרטים, נקודה.
3 רקוויאם לחלום (2000)
המבט המדהים של דארן ארונופסקי על התמכרות לסמים לא היה אפשרי אלמלא הרומן מאת הוברט סלבי ג'וניור משנת 1978, רקוויאם לחלום עוקב אחר הספירלה כלפי מטה של ארבעה אנשים הסובלים מצורות שונות של התמכרות לסמים.
הסרט המועמד לאוסקר הוא עיבוד הוגן לחומר המקור, מה שלא מפתיע מכיוון שארונופסקי כתב את התסריט כשסלבי לצידו. לסרט יש כישרון קצת יותר אמנותי מאשר מילותיו הרומנטיות והנוקבות של הרומן, אך אף סוכר אינו מכסה את קשתות הדמות או את התוצאות של כל אחת מהבחירות של הדמויות. במקום זאת, אנו מקבלים תיאור מוחלט של האשליות והייאוש הכרוכים בהתמכרות. הדרמה הפסיכולוגית נחשבת לאחת הטובות ביותר של ארונופסקי, ומסיבה טובה. ג'נה רולנדס הייתה מועמדת לאוסקר על הופעתה עוצרת הנשימה, אם כי היא לא הייתה הבולטת היחידה בסרט מלא בהופעות מדהימות. הסרט הוא חובה לראות עבור חובבי הסרטים.
2 מי מסגר את רוג'ר ראביט (1988)
הלייב-אקשן / הכלאה האנימציה התעוררה לראשונה לדף ברומן המסתורין מי צנזר את רוג'ר ראביט ב -1981? מאת גארי ק. וולף, שבו דמות הרצועה השנייה של הקומיקס מחרוזת רוג'ר ראביט שוכרת את החוקר הפרטי אדי ווליאנט כדי לגלות מדוע מעסיקיו דחו בכך שנתנו לו רצועה משלו.
בעוד שלדמויות ברומן וגם בסרט יש אותם שמות, המאפיינים שלהם והעלילה הכוללת של הסיפור שונים מאוד. ברומן, המתרחש בימינו (או, בימינו 1981, כביכול) הדמויות המצוירות הן למעשה דמויות קומיקס המדברות עם בלוני מילים מעל לראשן. ורוג'ר נהרג בשלב מוקדם, מה שהופך את כותרת הרומן למובנת מעט יותר. סביר לחלוטין לראות מדוע החליטו דיסני לשנות את כל זה ולהפוך את הסרט, הראשון מסוגו, לידידותי יותר למשפחה. בסך הכל, חומר המקור המקורי הוא כהה יותר ומבוגר יותר מאשר הסרט, אך זה לא מונע מהסרט להיות יוצא דופן בכל הדרכים הנחשבות. פלא וחובה לראות עבור אנשים בכל הגילאים,הסרט מראה כי אנימציה ואקשן חי יכולים לחיות בצורה הרמונית יחד כשעושים אותם נכון - ובלב.
1 Die Hard (1988)
כן, נכון. תנועת האקשן המהותית של שנות ה -80 שהזניקה את ברוס וויליס לשטח A-List שורשיה בספרות. הסרט מבוסס על הרומן "שום דבר לא נמשך לנצח" משנת 1979 מאת רודריק ת'ורפ, שהוא למעשה המשך לרומן שלו "הבלש". (הרומן הראשון הופך לסרט בשנת 1968, בו כיכב פרנק סינטרה).
האולפן היה מחויב באופן חוזי להציע לסינטרה את החלק בסרט, אך כשעבר, הם פיתחו את הנכס לפרויקט עצמאי. מלבד שינויים להסרת כל התייחסויות לבלש, הסרט עוקב מקרוב אחר חומר המקור. למעשה, חלק מהדמויות, הסצנות והדיאלוג בסרט לקוחים ישירות מהרומן.
ההבדלים העיקריים - כמו גילו של מקליין (הוא צעיר יותר בסרט מאשר ברומן) והסיבות למצב של בני ערובה - נעשו לא רק לעדכן את התפאורה לימינו אלא להרחיק את הסרט מקודמו. הסרט הפך את וויליס לכוכב פעולה בונפיד, והתחיל את כל 'הגיבור הבודד מקבל את כל שיגעון הרעים שהגיע אחריו. ההופעה שלו היא אחת לדורות, ולראות אותו מתייצב מול הנס גרובר של אלן ריקמן הוא רק הדובדבן שבקצפת. נחשב לקלאסי, Die Hard הוא סיפורו של אנדרדוג שלוקח על עצמו את הרעים ומנצח. אבל מי באמת מנצח בקהל, מכיוון שהסרט הזה הוא אחד העיבודים הטובים ביותר לספר לקולנוע, בין אם המעריצים יודעים מאיפה מקורם של מקליין.
-
איזו מהבחירות שלנו הכי הפתיעה אותך? מה הם העיבודים האהובים עליך? הקפד ליידע אותנו בתגובות.