קרב המינים משגשג כסיפור ספורט מענג קהל עם קסם פנוי, אפילו כשהוא מכסה את האירועים האמיתיים שהעניקו לו השראה.
בשנת 1973 בילי ז'אן קינג (אמה סטון) היא גם טניסאית הפועלת בשיא משחקה וגם צלבנית חסרת פחד לשוויון מגדרי, בפרט בכל הנוגע לשכר שווה לטניסאיות ולטניסאיות. במקביל, אלוף הטניס בדימוס עכשיו, בובי ריגס (סטיב קארל), מוצא את עצמו משתוקק לחיות מחדש את ימי הזוהר שלו ומתקשה להתמודד עם אהבתו להימורים ולהמולה. הדחיפה נגד קינג ותנועת שחרור הנשים בכלל מעניקה בקרוב את ריגס להניע תוכנית עם מוחות שיער, והרעיון הוא שהוא ישחק את קינג במשחק טניס במטרה לקבוע את הזוכה ב"קרב המינים " " אחת ולתמיד.
בהתחלה, קינג דוחה כלאחר יד את הצעתה של ריגס, ויש לה עניינים חשובים הרבה יותר (מקצועיים ואישיים) שמעסיקים את דעתה כרגע. עם זאת, כאשר ריגס מביים קאמבק מוצלח בכך שהוא מנצח את הטניסאית הנבחרת המדורגת ראשונה בארה"ב ממש לפני קינג, האחרונה מבינה כי אין לה ברירה אלא להשתתף בתצוגת הצד של ריגס ולהתמודד איתו על בית משפט. עם הלחץ שעכשיו, קינג מגלה שהיא לא רק רוצה לנצח במשחק הזה כדי לשמור על עניינה בחיים ומשגשגים, אלא גם כדי להוכיח לעצמה משהו ולתחושת הערך העצמי שלה.
בהשראת משחק הטניס של ריגס נ 'קינג שהתקיים בשנת 1973, וכונה בעצמו "קרב המינים" על ידי מקדמי האירוע, הסרט קרב המינים הוא דרמה ספורטיבית של תחושה טובה שנכתבה על ידי זוכה האוסקר סיימון בופוי (מיליונר סלומדוג) וביים הצמד מיס סאנשיין הקטנה ג'ונתן דייטון וולרי פאריס. יחד, השלישייה צוללת לנושאים האישיים ולפוליטיקה של ההתמודדות בין ריגס לקינג על מגרש הטניס, ומסירה אותם ברגישות ובתחושת ראווה המיועדת להפוך את כל העניין לבדר. קרב המינים משגשג כסיפור ספורט חביב קהל עם קסם פנוי, אפילו כשהוא מכסה את האירועים האמיתיים שהעניקו לו השראה.
בעוד אמה סטון וסטיב קארל חולקים את החיובים המובילים עבור קרב המינים, הסרט הוא באמת סיפורו של בילי ז'אן קינג וכיצד היא נאלצה בעצם לנקוט עמדה פומבית נגד הוסטל גבר עצמאי במאבק לשוויון בין המינים - באותו זמן שהיא עברה התעוררות בחייה האישיים ביחס לנטייה המינית שלה. עלילת המשנה בסרט על הרומן של קינג נשוי אז עם אישה בזמן ה"קרב "שלה עם ריגס מטופלת בעדינות, אך נותרת מפותחת כשהסרט רוקד סביב הבלבול של המצב על מנת לשמור על להתמקד יותר בחשיבותו ההיסטורית של קינג כדמות מרכזית בתנועת שחרור הנשים בשנות השבעים.סטון והקוסטרית שלה אנדראה ריסבורו (בירדמן) בכל זאת יש כימיה טובה של המסך ומבטיחות שלרומנטיקה בין קינג למספרה, מרילין ברנט, תהיה השפעה רגשית אמיתית, למרות שהיא מסודרת ומסודרת מדי לטובתה.
שפע של השוואות כבר נערכו בין הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב -2016 לבין מופע הקרקס הציבורי שהיה "קרב המינים", אך הסרט עצמו לא מקביל הקבלות ישירות כאלה ובמקום זאת מותיר לקהל לציין את הדמיון כשהם אז בחרו (או לא). סטון וקרל עושים את שלהם בכדי שהגרסאות שלהם לקינג וריגס ירגישו כמו אנשים אמיתיים ולא שופר עבור נושאי הסרט, תוך שהם מוסיפים עוד זוג הופעות חזקות לחגורות שלהם. חקר קרב המינים אחר חוסר הביטחון האישי של קינג (כלומר, איך שניהם מתדלקים ומתנגשים עם החיפוש אחר האידיאלים שלה כספורטאית מקצועית) נעזר בפנייה לבבית ומהורהרת של סטון. הסרט הולך ומעמיק פחות עם בחינתו כיצד 'ריגס'אגואיזם מניע את התנהגותו שלו והוא המקור האולטימטיבי לבעיותיו (שכן, כפי שאשתו מציינת, הוא אינו מאמין למעשה ב"מטרה "שלו) - מה שהופך אותו לסכל דקיק למלך למרות הכמות העצומה של הומור ולב שקרל מביא לתפקידו.
במובנים מסוימים, לעומת זאת, ריגס נועד לצאת כ אנטגוניסט חלש, מכיוון שהנבל האמיתי בקרב המינים הוא דעות קדומות שיטתיות מבוססות מגדר והעולם המתגמל את ריגס על התנהגותו הליצנית, במסגרת ההיסטורית של הסרט. חלק ניכר מהפרשנויות החברתיות הטובות ביותר בסרט אינן נובעות מההחלפות בין קינג לדמויות כמו האמרגן השוביניסטי, שהפך לתפקיד האמריקאי ג'ק קרמר (ביל פולמן) או תומכיו של ריגס, אלא מהסקסיזם המזדמן שמודיע על השיחות והדיאלוג היומיומי. בסרט. קרב המינים עושה עבודה טובה בהחייאת תפאורה תקופתית גם במובנים אחרים, כשהוא מלביש את צוות השחקנים שלו בתלבושות ותסרוקות המשקפות את אופנות שנות ה -70 מבלי להיות על הפנים שלך.גם הצלם הצלם לינוס סנדגרן משתמש בצילומי רטרו במצלמה ובמרקם ויזואלי גרגרי המביא לתודעה את גישתו הדומה ליצירת המראה והתחושה של שנות ה -70 באמריקה. האסתטיקה של הסרט לא ממש פורצת דרך לדרמות היסטוריות שהתרחשו בעשור ההוא (תחשוב גם על ארגו), אבל הן נאותות ומעודנות בהתאמה בפני עצמה.
רק כסיפור ספורט, קרב המינים לא מציע יותר מדי הפתעות או פיתולים מזעזעים; גם אותם צופי קולנוע שלא יודעים עדיין כיצד הדברים מתנהלים בין קינג לריגס בחיים האמיתיים, יוכלו כנראה לנחש לאן מועדות הכל, מבעוד מועד. למרבה המזל, התסריט של ביופוי מקדיש זמן רב יותר לפיתוח דמויותיו ופחות זמן בניסיון להוציא את המתח סביב המשחק הגדול במערכה השלישית של הסרט, כמו גם לאירועים הדרמטיים יותר המצטברים אליו. שחקני דמות כמו שרה סילברמן ואלן קאמינגס עוזרים להחיות את ההליכים בהופעות הצבע הססגוניות שלהם בתור מקדמת הטניסאיות הנשים גלדיס הלדמן ומעצב האופנה שלהם טד טינלינג,בהתאמה - ובכך להבטיח שהסרט יישאר מהנה ומרתק גם כשהוא עובר מסלול צפוי.
בסופו של דבר, קרב המינים הוא סיפור ספורט נצפה וחביב מאוד, אם גם כזה שלא ממש עומד ברוח המהפכנית של גיבורו האמיתי. הסרט מאיר בהצלחה נושאים מגדריים בזמן בחברה מבלי להיות מטיף, אך ניתן לטעון שמחליק את הקצוות המחוספסים של נושאו יותר מדי לטובתו. יחד עם זאת, קרב המינים הוא חובב קהל ראוי ועליו להציע מספיק חומר כדי לספק גם את צופי הקולנוע הכלליים וגם את חובבי הקולנוע המשתוקקים לעמוד במהדורותיהם של עונת הפרסים. תן לקרב להתחיל, אכן.
גְרוֹר
קרב המינים משחק כעת בבתי הקולנוע בארה"ב ברחבי הארץ. אורכו 121 דקות והוא מדורג כ- PG-13 עבור תוכן מיני כלשהו ועירום חלקי.
ספר לנו מה חשבת על הסרט במדור התגובות!
הדירוג שלנו:
3.5 מתוך 5 (טוב מאוד)