ביקורת בכורה של "מולדת" עונה 2
ביקורת בכורה של "מולדת" עונה 2
Anonim

בין אם אתה חושב על כך שהומלנד מנצחת יקירי טלוויזיה כמו Mad Men ו- Breaking Bad מבחינת דרמת טלוויזיה בכבלים, קשה להתעלם עד כמה הסדרה יכולה להיות מתוחה ומרתקת. רק תסתכל כמה מהר הסדרה מביאה דברים לרתיחה בעקבות תקופת התקררות בין עונות עם עלילה שקופצת קדימה בזמן, אבל מצליחה להרגיש נוכחת להחריד מבחינת האירועים במזרח התיכון ואיך שהמכונה הפוליטית האמריקאית היא בנוי כמעט כולו על הייפ.

זמן מה עבר מאז הגמר העוצר נשימה בעונה שעברה, והעניינים נרגעו בעיקר במשקי הבית של קארי מתיסון (קלייר דנס) וסמל ניקולס ברודי (דמיאן לואיס). ראשית, קארי גרה עם אביה ואחותה, מלמדת אנגלית כשפה שנייה, ואילו סמל ברודי הוא כיום חבר הקונגרס ברודי - ובדקירה מגוחכת, אך נוקבת, על הטירוף של שנת בחירות, בן הזוג הפוטנציאלי של סגן הנשיא ויליאם וולדן (ג'יימי שרידן). במהלך המעבר מסוכן ה- CIA הפרנואידי יותר ויותר למורה לאנגלית וגיבור מלחמה אמריקני לישות פוליטית פופולרית ללא מאמץ, השטח המשותף המקשר ביניהם, אבו נזיר (נאוויד נגהבן), נותר במידה רבה שקט. אבל, כפי שמזל זה (או בכורת העונה) יהיה,הגלגלים של משחק הריגול הבינלאומי ושל ארגוני הטרור העולמיים לא מפסיקים להסתובב.

וכאן טמון העקרונות הבסיסיים והמפחידים של מולדת: על מנת שאחת מהדמויות הראשיות של הסדרה תינתן את יומן, ככל הנראה יקרה משהו נורא. זה מציב את הקהל במצב ערני קבוע, באופן פרדוקסלי מצפה להחלטה, אך לדעת שזה יכול להיות אפשרי רק דרך התרחשות איומה כלשהי.

בהקרנת הבכורה של העונה, "החיוך", המולדת עוסקת בעיקר בהקמה מחדש היכן שהיו קארי וברודי, והראייה כיצד, בשלב מסוים בזמן שהקהל לא היה שם, יתכן ששניהם מצאו את עצמם במקום שבו המחשבה להמשיך הלאה ככל שהיו רחוקים יותר, וזה היה בעיקר חיובי עבור שניהם. מכיוון שכל אחד מהם נשאב בחזרה לעמדות שלהם, לא לוקח הרבה זמן לראות עד כמה זה היה קוסטיק לשמור על עיסוקים חד-פעמיים כאלה - וכיצד, כשקארי מבינה מאוחר יותר, היא התענגה על הדרך העשייה ההיא הגדיר אותה.

אבל ללא אמצעי אינטראקציה, זה כבר לא משחק של חתול ועכבר בין קארי לברודי; זה העבר שלהם שצוד כל אחד מהם. ובעוד בינתיים זה מסייע למולדת להימנע מללכת למלכודת שהנחת היסוד שלה מציגה, היא גם לא מנסה לשכתב את אופן פעולתה של הסדרה. ברודי עדיין נמצא בגחמתו של אבו נזיר, וכתב אליו (ועמיתו נאמן הנאצי) בשם רויא (זולייקה רובינסון) במשרדו החדש, והנחיות להוציא מידע מסווג מתוך כספת שבמקרה נמצאת משרדו של סגן מנהל ה- CIA דייוויד אסטס (דייוויד הרווד). ובשעה הראשונה, מחברת קטנה שהושארה על שולחן הכתיבה, מעידה עד כמה הומלנד מטפלת במתח.

בינתיים, קארי נענה לבקשתה של אסטס לסיוע בסוג התגובה שאי אפשר היה לצפות אליה, בהתחשב באופן שהורחקה מה- CIA. בעוד שבקשתו של נזיר מברודי היא בגידה, היא מרגישה פשוטה לגמרי לעומת אסטס שמבקשת מקארי לנסוע לביירות ולאסוף מודיעין מאשתו של מנהיג חיזבאללה. המשמעות של העבודה היא לטשטש זיכרונות ורגשות כואבים; זה אומר לעבוד עם שאול (מנדי פטינקין) ולקבל מידע על התקפה קרובה על אמריקה ממקור שקארי לא הסירה ולא ראתה שנים. זה אומר שכל מה שקרי הקריבה כל כך הרבה כדי לדכא חוזר ומציף שוב אל פני השטח.

אבל הקרב של ברודי מוגדר יותר ויותר בבית. אשתו ג'סיקה (מורנה בכרין) עברה בעבר וקיבלה את תחייתו הפתאומית של בעלה המנוח, והחלה ליהנות מהפרופיל שמלווה בהיותה אשתו של אדם שפתאום הוא רוחב שיער מהנשיאות. אז כשדנה (מורגן סיילור) מוציאה אותו כמוסלמי, לחוסר האמונה של כיתתה, אך מאוחר יותר, שוב לג'סיקה - עובדה שברודי מאשר - ברור שהאמת שמפרידה בין שני החצאים המובהקים של חבר הקונגרס ברודי מתחילה להתמוסס.. ושוב, כמו עם קארי, ברודי מוצא את עצמו במלחמה עם האדם שהוא עכשיו, ומי שהיה פעם.

המולדת עושה דברים רבים מאוד טוב, אבל אחד מהם הוא המודעות של התוכנית למשך כמה זמן גילויים מסוימים חייבים לחכות לפני שידווחו על ידי דמויותיה. ברודי שומר הרבה סודות מאשתו, אבל זה מגדיר אותו. חשוב מכך, התגובה של ג'סיקה הופכת את מי שהיא ברורה יותר לקהל. היא כבר לא דמות נלווית שברודי צריך לשמור עליה סודות; כעת היא משתתפת פעילה בשמירת אמיתות על בעלה מהציבור שהוא משרת. הכותבים יודעים שבניית המתח היא גדולה, אך במוקדם או במאוחר, אם היא לא משתחררת - אפילו במינונים קטנים - יש לה נטייה לשטוח. החוכמה לשמור על אזורי חשש מסוימים גבוהה היא על ידי הפגת לחץ מדי פעם.

זה, בתורו, משמש כדי להדגיש את יכולתה של הומלנד לתת לעלילותיה מספר חוטים לחקירה, תוך שהיא מצליחה למשוך את החוטים האלה לקו מגובש בסוף רוב הפרקים - זה לא דבר פשוט, כי לעתים קרובות אפילו הדרמות הטובות ביותר בסידרה להשאיר חוטים שונים המשתלשלים כדי להרים (או לא) כמה פרקים בהמשך. התוכנית מבורכת גם בשפע כישרונות שלמרות שהיא מכפילה שתי צורות פופולריות יותר של דמויות טלוויזיה כרגע, למשל, הגיבור הלא אמין והדמות המרכזית המעורפלת מבחינה מוסרית, מצליחה להציע משהו ייחודי ומשכנע בשניהם. לזכותם ייאמר כי הדנים ולואיס הם מעולים ומשפיעים באותה מידה על תפקידם.

והכי חשוב, זאת הדרך שבה קארי וברודי מצליחים להפתיע, גם כאשר הקהל מקבל מידע שה- CIA לא עושה. שאלות על הדמויות שלך הן סוג השאלות שסדרה טובה רוצה שיהיו לה. יש עדיין הרבה שאיננו יודעים על ברודי וקארי. ומה שהכי מסקרן הוא האופן בו שתי הדמויות מתפתות להוביל את הקהל בדרך החיזוי, אך בסופו של דבר מפתיעות. כשברודי מכריז שהוא משהו אחר ממה שאנשים תופסים אותו ככזה, אפשר לומר אותו דבר כמעט בכל המולדת.

-

המולדת ממשיכה ביום ראשון הבא עם 'ביירות חוזרת' @ 22:00 בשואוטיים.