סקירת "משרות"

ג'ובס נופל מלהיות יותר מחוויית קולנוע רגילה המתארת ​​את חייו של אדם יוצא דופן.

לאחר מותו של מייסד אפל, סטיב ג'ובס, מיהרה הוליווד להגיב במספר פרויקטים שמטרתם לעשות צדק בסמל תעשיית הטכנולוגיה - כולל טיפול של התסריטאי המהולל אהרון סורקין. ובכל זאת, הפרויקט הראשון שיצא למעשה מהשער ואל בתי הקולנוע הוא ג'ובס, שביים ג'ושוע מייקל שטרן ובכיכובו של אשטון קוצ'ר כאיש שלימד מיליוני צרכנים "לחשוב אחרת".

החל מהעזיבה המשותפת של המכללה לשיתוף פעולה עם חברו ומהנדס המחשבים, סטיב ווזניאק, לפיתוח ושיווק של אפל I (המחשב הראשון שנמכר תחת המותג Apple Computer, Inc. שזה עתה הוקם), הביוגרפיה של סטרן וקוצ'ר המתעדת את העליות והירידות של מערכת היחסים המסובכת של ג'ובס עם אפל במשך שלושה עשורים - החל מסטארטאפ טק קטן ועד אחת מחברות המחשבים המוכרות ביותר על פני כדור הארץ.

כמו בהרבה סרטים ביוגרפיים, לא תמיד יהיה קל לצופים למצוא את הגבול בין עובדה לבדיון אצל ג'ובס - שכן שטרן מנסה לעגן את האינטרסים של גאונות, פוליטיקה ארגונית ו"דמויות "אמיתיות עם מבט משמעותי ותובנה על הדמות של אפל. בעוד שחומר המקור "האמיתי" של הסיפור כבר כולל חלק נכבד מאירועים דרמטיים (וכמה מעוררי השראה), ג'ובס נכנע למסגרת ביוגרפיה די סטנדרטית.

על ידי הזרקת קצת יותר קונפליקט וניסיון להסב מקבילות נושאיות כבדות יד, הסרט הסופי הוא חוויה מגושמת, אם כי מעניינת, שיכולה לספק את הצופים שרוצים ללמוד עוד על ג'ובס ואפל, Inc. עם זאת, תעשיית הטכנולוגיה יודעת -כלל או כל מי שמקווה לסיפור אופי תובנה במיוחד, לא ימצא כי ג'ובס יהיה עמוק או אינפורמטיבי כפי שהתכוונו הבמאי והכוכב.

הסרט מצליח לספר על אירועים מרכזיים שניקדו את מערכת היחסים הבעייתית בין ג'ובס לבין החברה שהקים (מבלי לשים לב הרבה לשנים שאינן אפל של 1985-1996) והסרט ההצגה על ידי משחק אמור לעזור להוסיף הקשר לצופי הסרטים. שפשוט מעוניינים להתעמק בגבר (ובכמה תורמים פחות מוכרים) שהוליד iMac, אייפוד, אייפון ועוד דברים אחרים.

ובכל זאת, הסרט הוא ביוגרפיה מאוד פשוטה שהופכת למורחבת יתר על המידה בניסיונותיה לכלול את כל הדרמה המשרדית הדרושה ולחקור את הגאונות הבעייתית שבמרכז הכל. מסיבה זו, סרט הגמר הוא כל מה שצופה יכול לצפות לו (הופעה טובה, דמויות צד מעניינות וסיפור משפיע) - ללא שום הפתעות או כשרון כדי להעלות את ג'וב מעל בילוי אירועים פשוט אך לא ראוי לציון.

כאשר הוכרז לראשונה על צוות השחקנים לסטיב ג'ובס, האינטרנט מיהר לפוצץ את בחירתו של שטרן בקוצ'ר, במיוחד כאשר תמונות השוואה זו לצד זו מהפקת הסרט החלו לצוץ. עם זאת, השחקן לשעבר של That 70's Show הוא (לכל הפחות) שירות בתפקיד - וברור שהוא רצה לעשות צדק בג'וב. לזכותו ייאמר כי קוצ'ר הוא לא האש השגחה שרבים ניבאו והיא במיטבו כשהוא מציג (במקום לחקות) ג'ובס - מה שמאפשר לניואנסים מתורגלים להעצים את הדיאלוג של הסרט ודרמת "על בסיס אירועים אמיתיים". לעתים קרובות, ההופעה גובלת בעדינות ובהבחנה שיעזרו להפוך את ג'ובס לערך בולט בסרטו של קוצ'ר,אך כמה סצינות מרכזיות (כמו הכרזת ה- iPod וההקדמה של מקינטוש משנת 1984) נופלות לשחזור מגושם במקום לעיבוד מרתק.

למעשה, האפיון (לא ההופעה) הוא החסרון הגדול ביותר של הסרט - שכן שטרן מבקש להבין את הגאונות היצירתית של ג'ובס וההתמצאות העסקית הקרה. בנוסף לטכנולוגיות עייפות, הבמאי משליך הרבה שורות עדינות (ו / או מעורפלות) ורעיונות נושאיים שנועדו להסביר מדוע ג'ובס הרחיק רבים מחבריו, עמיתיו לעבודה ואפילו בני משפחתו, ובמקביל לדבר כך בלהט על הדרך בה הטכנולוגיה יכולה להפגיש אנשים. על פני השטח, הצמידות מעניינת, ואם ג'ובס לא היה מנגן אותה בבטחה בתוך תיבה ביולוגית מוכרת, שטרן היה יכול לומר משהו ייחודי באמת. במקום זאת, רוב רגעי הגילוי והתובנה המתוכננים נקלעים לקלישאות גאונות מעונות - מבלי לחבר את כל הנקודות בצורה אמינה וכנה כאחד.

למרות מספר שורות המצביעות על כך שהתשוקה והדחף של ג'וב יהפכו לביטולו, זה כאילו שטרן בנה את סרטו לאחור - החל מהרעיון שלג'ובס היו תמיד הכלים הדרושים להצלחה - והבעיה העיקרית שעמדה בפניו הייתה אנשי עסקים חסרי השראה. עומד בדרכו (כלומר ג'יי קיי סימונס כחבר דירקטוריון אפל ארתור רוק). האמת, כמובן, מורכבת יותר באופן משמעותי, וכדי לשמור על קו הקו הנושאי "תחשוב אחרת", דמותו של ג'ובס נאלצת לצינור של פתק אחד בדרך בדרך לאישור - מבלי שניתן אי פעם להכיר בכך מגרעותיו שלו. למעשה, הסרט קופץ היישר מג'ובסהתפטרותו משנת 1985 לשובו לשבחים ב -1996 - עקפה לחלוטין את עשר השנים שבהן נאלץ האיש בפועל להרהר בחסרונותיו האישיים.

ג'ובס הוא מאמץ נלהב וברור שגם קוצ'ר וגם שטרן כיוונו לגדולה. בסך הכל, זהו סיפור מעניין וצופים מסוימים יהנו, ללא ספק, ללמוד עוד על אפל ומייסדה. עם זאת, סרט הגמר חסר את הפוליש וה"גדולה "שסטיב ג'ובס כיוון באופן שגרתי לספק במוצריו. במקום לעקוב אחר עצותיה של אפל ל"חשוב אחרת ", ג'ובס נופל מלהיות יותר מחוויית קולנוע רגילה המתארת ​​את חייו של אדם יוצא דופן.

אבל יש עוד דבר אחד, עבור כל הצופים שראו בפועל "סטטינוטה", היעדר רצף של זיכויים באמצע הוא הזדמנות מוחלטת.

אם אתה עדיין על הגדר לגבי ג'ובס, עיין בטריילר למטה:

-

(מִשׁאָל)

___

ג'ובס פועל 122 דקות ומדורג ב- PG-13 עבור תוכן תרופתי כלשהו ושפה חזקה קצרה. עכשיו משחק בבתי הקולנוע.

ספר לנו מה חשבת על הסרט בסעיף ההערות למטה.

עקוב אחרי בטוויטר @benkendrick לביקורות עתידיות, כמו גם חדשות סרטים, טלוויזיה ומשחקים.

הדירוג שלנו:

2 מתוך 5 (אוקיי)