(זו סקירה של "יתום שחור" עונה 2, פרק 3. יהיו ספוילרים.)
-
סיפורי סיפורים עדיין לא מתלכדים עדיין, אך חוסר המעבר לדמויות בעונה 2 של ' אורפאן שחור' כבר לא נושא, מכיוון שבפרק 3, 'מינגלינג טבע משל עצמו עם זה', המצב של כל שיבוט הופך להיות כה חזק ויציב בהנחה שאין זמן לחשוב על שום דבר אחר.
בתחילת הפרק שרה, פליקס וקירה הולכים לאיבוד, מסתובבים באמצע שום מקום למקום בטוח לשקר. עם זאת, מעט מאוד יודעים פליקס וקירה, שרה מכירה היטב את האזור, ועל אחת כמה וכמה מישהו שיש בו.
אביה של קירה היה אמור להיכנס לתמונה בשלב מסוים ועכשיו קיבלנו את הקאל של מיכיל הוסמן. למרות שהוא היה רק בפרק בודד עם זמן מסך מוגבל, קאל כבר נקשר לקירה, שנא את שרה, בא לקבל אותה ואז ישן איתה. שינוי הלב עשוי לא להיות מוצדק, אבל כשפליקס ייסע לחברתו של אליסון והנאמנות של הגברת ש 'באוויר, שרה תצטרך מישהו, כך שהגעתו של קאל מגיעה בזמן אופטימלי.
למרות שקל אמור להיות מחליף המשחק הבלתי נשכח של הפרק, ג'ורדן גאווריס גונב חלק ניכר מהאור הזרקורים שלו. פליקס היה ההקלה הקומית לאורך כל עונה 1, אך הוא גם תפקד כמבקש צד יעיל. בשני הפרקים הראשונים של עונה 2, לעומת זאת, פליקס היה כולו הומור ותו לא.
אבל זה לא המקרה עם 'התערבבות באופי שלה'. לא רק שאנחנו מקבלים את העונג לראות את פליקס ואת שרה מתפקדים כקבוצה שוב, אלא שהוא מקבל הזדמנות להראות טווח ולהציע. זה לא קשור למצב המשובט. שרה שיקרה לפליקס וזה כאב, והכנות הקטנה והלב הזה עובר דרך ארוכה בפרק הזה.
בחזרה לדייד, דלפין מציגה את קוזימה לשיבוט אחר בשם ג'ניפר פיצסימונס - או לפחות מה שנשאר ממנה. לא רק שקוסימה נאלצת לבצע נתיחה של גופה שנראית בדיוק כמוה, אלא שהיא גם בודקת את המצב שיש לה בעצמה. קוזימה יכולה ללכת באותה דרך מדויקת כמו ג'ניפר, ובזכות הביצוע המהורהר והניואנס של מסלאני, אתה אף פעם לא שוכח את זה.
חלק זה של התוכנית מציע גם ש- Orphan Black עשוי להצליח להימנע ממלכודת מדע בדיוני. כשאתה מתמודד עם שיבוטים ומדע שאינו מהעולם הזה, תמיד יש את הסיכון לקחת דברים רחוק מדי, אבל בסצנת הנתיחה בפרט, הכותבים מוכיחים שיש להם ידית איתנה באנטומיה של שיבוטים וכיצד להעביר את אותם פרטים בצורה ברורה, רלוונטית ומונחת.
למרות שאליסון עדיין עסוקה בעבודה על המופע שלה, הדרך לליל הפתיחה מקבלת תפנית אפלה יותר, ודוחפת אותה לבסוף לעבר שרה, קוזימה והמאבק למען תשובות והישרדות. פרק 3 מסמן את תחילתו של מה שנראה כספירלה די מרושעת עבור אליסון, כזו שמשאירה אותה מבוהלת ופגיעה, ומעלה מתח רב ביחס למהלך הבא שלה.
הציפייה גבוהה גם בשמיים עבור הלנה ומה שיש לפרולטהיאנים בשבילה. מצד אחד, יש הנריק, שכופף לעזאזל על השגת יעדיו; מצד שני, יש לך את בתו שלא מעריכה אותו שהפך את הלנה לאחת משלו; ואז יש ארט ודניאל, שניהם יכולים להפיל את מבנה הכת בכל רגע.
ומי יודע למה מסוגלת הלנה בשלב זה? היא בהחלט חלשה מכל מה שהיה באוכל שלה, אבל בין איבריה הלא-מיקומים ויכולות הריפוי שלה, הלנה יכולה לחזור במלוא עוצמתה ברגע ובאותה נקודה, אם היא מזהה את הפרולטה כאויבים שלה, היא תוכל לשלול את ביטחונו של הנריק ועמידתו.
כצפוי, עונה 2 מתכנסת. פרק 1 הכניס מחדש את הצופים לעולם וקבע את הבמה לעתיד לבוא, פרק 2 שם קצת יותר בשר על עצמות קו העלילה ההוא ועכשיו יתום בלאק נמצא במצב לוחם. שרה, קוזימה, אליסון והלנה מתבצרות בסיטואציות מעניינות, מרתקות ומלהיבות, שכולן מערערות את הציפיות באמצעות התקדמות עלילתית חדשנית, אך גם נושאות איכות יחסי, ושומרת על המופע האנושי בבסיסו.
_________________________________________________
יתום בלאק ממשיך בשבת הבאה עם 'מנוהל כפי שהיה במקרה' @ 21 בערב ב- BBC America.
עקוב אחר פרי בטוויטר @PNemiroff.