כגיבור-על אחרי גיבור-על עושה את הופעת הבכורה שלהם במסך הגדול - ומרוויח סרטי המשך, צוותים וקרוסאוברים עם השקה מוצלחת - המחסור שנשים באור הזרקורים הופך בלתי אפשרי להתעלם ממנו. וונדר-וומן זכתה לאהדה ארוכה כדוגמה הגדולה ביותר לצורך של נשים צעירות לראות מודלים לחיקוי מעצימים על המסך הגדול, וההיעדרות הזו אמורה להיות מטופלת בסרטמן החמישי סופרמן: שחר הצדק. אבל לא סתם ההתקדמות או השוויון דורשים התייחסות אחרת לנשים בשובר קופות גיבורי העל - זו העצלנות שנראית כמי שעצבה.
קשה אפילו לדון בנשים בספרי קומיקס מבלי להרגיז כמה קוראים / צופי קולנוע, אז בואו נבהיר דבר אחד: אנחנו לא מתכוונים לתקוף אולפנים בטענה לסקסיזם, או להרגיש צורך להסביר מדוע יותר נשים בגיבור-על זיכיונות זה דבר טוב. אנו אפילו פחות מעוניינים לקבוע אם הטיפול בנשים ביקום בסרטי הקומיקס הוא 'נכון' או 'לא נכון'.
הקרב לשוויון בין גברים לנשים בסרטי גיבורי על הוא קטע שתרם להתנדב בו, אבל תחום התפקידים (והכוחות) הצרים המוענקים לנשים לא נוגע רק לשוויון - מדובר בסיפור סיפורים משעמם.
-
העובדות
יש שיטענו כי אין הבדל ממשי בין גיבורי גברים ונשים, ומציינים כי מארוול, די.סי, פוקס וסוני כללו נשים בתערוכות ההרכב שלהן. נוכחות = בעיה נפתרה, נכון? למרבה הצער, נראה שכל אולפן קבע שבסיפור של גיבורי על, מותר לנשים להשתלב באחת מקומצות התבניות המוכרות בכאב.
אפשר לומר שהדמויות הגבריות הוגבלו באותה מידה, והראו פיתולים קלים ב"מסע הגיבור "הקלאסי (ת'ור, ברוס וויין, קלארק קנט, סטיב רוג'רס, ופיטר פרקר) סבלו כולם בטרגדיה אישית שעיצבה אותם לגיבורים. אבל כמו שקוצץ עוגיות כמו שדרמת גיבורי העל עשויה להיות, התפקידים שהוקצו מראש לנשים פחות מעניינים, פחות חשובים ופשוט יותר משוחקים מאשר עמיתיהם הגברים.
כמתמודדת החזית הנוכחית ביקומי קולנוע משותפים, מארוול מציעה את העדויות המרובות ביותר לבעיה. עם דמויות נשיות שנעו בין מרגלים-סופר קטלניים ועד אלות נוריות, והמנהלים העוצמתיים שביניהם, ביקום הקולנועי של מארוול מכיל את כל התוצרים של גלריה של נשים חזקות ומעניינות. חלקם מוכיחים שהם בדיוק זה; אחרים … פחות.
יש הרבה דברים שאפשר לומר על פפר פוטס האינטליגנטים, השנונים, העצמאיים והמקסימים (גווינת 'פאלטרו) ועל הצורך המתמיד שלה להציל (ב- Iron Man ו- Iron Man 2
ואיירון מן 3), המוכיחים כי הטרמה 'במצוקה' חיה וקיימת - גם אם הנערה המדוברת היא מנכ"ל חברת Fortune 500. נגיע לפפר בסופו של דבר, אבל זו סדרת ת'ור שממחישה כמה בעיות מרכזיות בצורה הברורה ביותר.
דיברנו בהרחבה ב- Pod Underground SR על היעדר מערכת יחסים אמיתית בין אל הרעם הכותרת (כריס המסוורת ') לג'יין פוסטר (נטלי פורטמן), ואפילו מעריצי הסרט יסכימו שקיומה של ג'יין מתפקד במידה רבה כ מכשיר עלילה מהלך ומדבר. בראשון הראשון, בנו ההולך-המלחמה של אודין (המסוורת ') היה צריך לממש את האנושות לא נמצא תחתיו, ולהיות צנוע - בעיה שנפתרה כשהוא התאהב, פשוטו כמשמעו, באישה הראשונה שפגש.
קשה להגן על השימוש בג'יין כמכשיר עלילתי בסרט הראשון (אפשר היה להראות רומנטיקה משמעותית יותר מתפתחת, ובכל זאת זה לא), וחלק גדול מההומור של הסרט התבסס על המשיכה של ג'יין לת'ור על סמך מעט יותר מהסקס אפיל שלו. אבל הנושא החמיר עוד יותר אצל ת'ור: העולם האפל - סרט שיכול (לשינוי קצב נחמד) למצוא את ג'יין נגועה במקיגין של הסרט, ובכך לדרוש ממנה תפקיד פעיל יותר בעלילה.
ואז יש את ליידי סיף (ג'ימי אלכסנדר). איפה שהסרט הראשון הראה שסיף נהנה להילחם בפרוסט ג'יינטס ובשיפודי המשחתות, הובטח לאוהדים מבט מעמיק יותר על מערכת היחסים בין תור לסיף בסרט ההמשך. התייחסות רומנטית מעורפלת בין השניים נרמזה מעט בעבר, אך עם צעקות מקסיקניות חדשות שהקיפו אותם, היו לזוג דברים חשובים יותר לדאוג להם.
התקוות היו גבוהות, מכיוון שסיף התגלה במהרה כ'אישה הלוחמת 'האמיתית היחידה שנראתה בסרט גיבורי על אותה נקודה - למרות היותו יותר "אסגרדי" מאשר גיבור-על בנאמנות. מה שהצופים קיבלו במקום זאת הייתה אלת לוחמת (שהצליחה להרחיק סקס אפיל מבלי להראות עור) הפחיתה למעריצה דפוקה, ו'חקירת 'מערכת היחסים של הצמד סצנה יחידה בה סיפף את עצמה לרשות ת'ור.
המעבר של הדמות מבלתי צפוי לטובה לאהוב היה מאכזב, אך מה שגרוע יותר הוא שמארוול החליטה שהפחתת ליידי סיף לקנאה אינה סתם מהלך כדאי, אלא כזו שצריכה לשמש כנקודת מכירה.
מהטריילר הראשון של העולם האפל היה ברור שהגעתה של ג'יין פוסטר לאסגרד תוביל למשולש אהבה מיידי, עם מבט מלוכלך של סיף בהבלטה. ובדיוק כך, התקדמותו של Sif נדחתה (מסיבות שאנחנו עדיין לא מבינים), ואחת הנשים המעצימות המובטחות ביותר באורווה של מארוול הופחתה לאחת מאופרות הסבון הסטראוטיפיות ביותר שניתן להעלות על הדעת.
הפשע האמיתי הוא שג'ימי אלכסנדר היה מסוגל לסיפור טוב בהרבה, לאחר שברח מהסטראוטיפים הצפויים ביותר בסרט הקודם (הנחת אותה כחובבת המעריצים של וונדר וומן). כן, גיבורי גברים עתידים להיות קשורים רומנטית לדמויות נשיות בעתיד הנראה לעין; וכן, אותם יקירים תמיד יהיו היעדים הראשונים לאויבי הגיבור האמור. אבל לראות נשים רצות, צורחות ונזקקות להצלה התיישנה - מהר. במיוחד כאשר נראה כי הנשים שעושות את הריצה וצורחות מתריסות בסטריאוטיפים בעבר בדרכים רבות אחרות (אפשר היה לחשוב שמדען שתיאורז את קיומם של תחומים אחרים, או השתלט על סטארק תעשיות יכול להצליח לראות צרות שמתקרבות).
ולמרות מה ש- Man of Steel עשוי לרמוז לגבי לויס ליין (איימי אדמס), רומנטיקה לא תמיד מוסיפה לסיפור. לפחות בטרילוגיית האביר האפל, ברוס וויין הביך ודחה את נשות גות'אם לשם שינוי.
אבל זה רק התמודדות עם הנקבות בשובר קופות גיבורי העל; מה עם הנשים הנאשמות כגיבורות-על בנאמנות-עצמן?
____________________________________
הבא: נשים גיבורי-על
____________________________________
1 2 3