כפי שקורה לעתים קרובות כל כך, השנה בסרטים יכולה להתרחק אפילו מהסינפים הנלהבים ביותר. עם כל שערי האוהלים, שוברי הקופות וסרטי האינדיאנים ישירים ל- VOD, איך אנחנו אמורים לעקוב אחר כל זה? התשובה הקצרה היא שאנחנו פשוט לא יכולים, אבל Screen Rant דיבר עלייך.
לכל מי שמעוניין לוודא שהם קולעים לכל אותם סרטים נהדרים ששמעו עליהם, אך לא הצליח להסתדר לראות, הנה רשימה שתסייע להרכיב כמה מהעיוורים שלכם ולהציג בפניכם כמה סרטים שיכולים להיות האהובים עליכם.
להלן 15 הסרטים הטובים ביותר של Screen Rant לשנת 2015 שאולי פספסתם.
16 המתנה
המתנה נמכרה כספר מתח, אבל זה הרבה יותר מעניין מזה. ג'ייסון בייטמן ורבקה הול קונים בית יחד בעיר חדשה כדי להתאים טוב יותר את תוכניותיהם להקים משפחה. כשהם נתקלים בחבר בכיתה ותיק של בייטמן, אותו מגלם הבמאי ג'ואל אדגרטון, בייטמן לא רוצה שום קשר אליו. כך שמטבע הדברים לא עובר הרבה זמן לפני שהוא מתחיל להופיע עם מתנות ומסרב לעזוב גם כשברור שהוא חרג מברכתו ומבקש חסד חברתי.
ההחמרה הגוברת של בייטמן בכל פעם שהוא רואה את "חברו הוותיק" מרמז שיש משהו ביניהם שהוא לא רוצה לצאת החוצה. עד שהול מבין שיש משהו משונה בין השורות, זה כבר מאוחר מדי. המתנה עוסקת בגאווה גברית אלימה כמחלה בהפוגה שיכולה להתלקח ללא אזהרה. הצגתו של יאפי לכאורה לא מזיק הופכת במהירות מכוערת וחושפת את האכזריות הבלתי נמנעת של אדם אמריקני מסוג מסוים.
15 שמיים גדולים
חורחה מישל גראו עוקב אחר ישן הפולחן שלו We Are What We Are, על קניבלים במקסיקו סיטי, עם הניאו-נואר המסולסל הזה. בלה ת'ורן היא הייזל, צעירה הסובלת מאגורפוביה משתקת. אמה (קירה סדגוויק) משלמת לנהג הסעות שמאפשר להאזל לנסוע בארגז בסתר במהלך נסיעה למתקן טיפולים, ומציל אותה מלהביט דרך החלונות. כאשר הטנדר מותקף על ידי חמושים ומשאיר את כולם למעט אמה הפצועה מתה, היא נאלצת להתמודד עם הפחד שלה מהטבע אם היא רוצה לחיות.
ביג סקיי הוא, למרבה המזל, סרט קטן עם תחושה נהדרת של מקום ופיצוח של תפיסה גבוהה. גראו מפרט מצוין את התהליך המתיש של נקיטת צעד אחד בלבד כאשר הוא עלול להוביל לסכנה אמיתית ולא מדומה.
14 צערם של אחרים
פטריק וואנג הופך אט אט ליוצר הקולנוע העצמאי הרגיש ביותר והממציא ביותר באמריקה. המאמר האחרון שלו, "צערם של אחרים", המבוסס על ספרה של לאה הגר כהן, הוא מבט פנורמי על משפחה המתמודדת עם שלל טרגדיות בדרכים משונות משלהם.
האב ג'ון (טרבור סנט ג'ון) נתפס בין לערב את עצמו יותר מדי במשפחתו לבין לקבור את עצמו בעבודה. הבן פול (ג'רמי שינדר) נבוך כל הזמן מהרגשות של משפחתו ושל עצמו. הבת החורגת ג'סיקה (סוניה הרום) התייצבה לאחר פרידה גסה ונעשית מעורבת בסערת הרגשות של השכן במקום להתמודד עם שלה. הבת הקטנה ביסקוויט (אונה לורנס) מדלגת על בית הספר ומתנהגת בצורה מסוכנת, והאם ריקי (וונדי מוניז) תקועה באמצע הכל.
וואנג משקיע במלואו בכל דמות באמצעות עריכה ניסיונית ובימוי סבלני, ומאפשר לתמונות ולהופעות להשתחל במוחו של הצופה. צערם של אחרים עוסק במציאת דרך לצאת ממבוך הטרגדיה וואנג הוא המדריך המושלם.
13 פסגת הארגמן
פסגת הארגמן של גילרמו דל טורו היא הרבה דברים, שנראה שאף אחד מהם לא מספק את הקהל. זהו סרט פחד גותי בעורק סרטי האמר, הומאז 'לאימה הספרדית מתקופת פרנקו, רומנטיקה עילגית שמזכירה את ג'יין אייר ואת Wuthering Heights וזה סוג של סיפור רפאים כואב, אמוציונלי, שנראה כמו אחד מאדגר אלן פו. או המגירות של מרי שלי.
זה אובייקט מדהים, מהסוג שרק דל טורו עושה, כזה שהוא לא צריך להיכנע לטעויות העבר שלנו, והאפשרות לשרוף שבילים גם בחברות הכי פחות דמיוניות. מיה ווסיקובסקה מגלמת את אדית קושינג, סופרת הנופלת תחת שלטונו של האריסטוקרט המקסים תומאס שארפ (טום הידלסטון), שנפל בתקופות קשות. אביה (ג'ים בוור הגדול תמיד) לא רוצה שהיא תראה את הזר החתיך והנשבר, אבל מותו של הזקן מניע את אדית היישר לזרועותיו של תומאס.
כמובן שרומנטיקה ואבל הם לא כל מה שמחכה באחוזתו של תומאס, אחוזה אנגלית מתפוררת שכונתה Crimson Peak, שממש "מדממת" חימר אדום מנוזל מקירותיו.
12 החדר האסור
גיא מדדין השתמש בפורמטים ישנים של סרטים למטרות נוסטלגיות מעורערות, הרבה לפני שטים ואריק שיכללו את הרעיון בתוכנית המדהימה. סרטו האחרון של מדין (בבימוי משותף עם האמן אוון ג'ונסון) הוא קצה הכובע מיד בשני אוצרי האמנות הזרים, סדרת שברי סרטים "אבודים" שבולעים ויולדים זה את זה בצמתים מוזרים.
החל מהסרטון הדרכה מוזר, החדר האסור הופך אז לסיפור של גברים שנלכדו בצוללת שוקעת ואז בחיפוש אחר חוטב עצים אחר אהבתו החטופה ועוד ועוד. החדר האסור הוא מנות מרוכזות של חוש ההומור המטורף לחלוטין של מדדין ואהבתו הבלתי נראית לכל דבר מיושן וסתום.
הסרט הכי מצחיק השנה בהפרש נוח, החדר האסור יגרום לכם להתפצפץ כמו רוח רפאים נקמנית אם תוכלו להשיג את הסגנון הייחודי והמיוחד שלו.
11 טיסת מיסיסיפי
מיסיסיפי גרינד, חדור מזל רע ואווירה מעושנת של סרטי חבר משנות ה -70, אך מודרני בנוחות בסביבתו המדכאת, מיסיסיפי גרינד עוסק באותה מידה בהימורים כמו בצורך של המדינה בהפסקה לאחר הקריסה הפיננסית.
בן מנדלסון (טוב בכל דבר) וריאן ריינולדס (מתחיל להיות) הם שני חריפי קלפים שאוהבים לומר כן קצת יותר מדי. שניהם נטשו מערכות יחסים, איבדו מקומות עבודה והרסו את חייהם ושניהם מאמינים שהם יכולים להפוך את הכל אם היו להם רק יד טובה של קלפים עם מספיק כסף שרכב עליה. הטיול שלהם ביחד הוא נואש ועצוב אבל האמונה שלהם זה בזה כחברים וקסמי מזל טוב נוגעת ללב.
הבמאים ריאן פלק ואנה בודן מציגים את אמריקה כסדרה של עיירות קטנות גוססות באטיות בזמן שמוציאים כסף בכל מקום למעט היכן שצריך.
10 המתנקש
המתנקש הוא יפהפה ורך להפליא כמו קטיפה, והוא סרט שונה של אומנויות לחימה. באמת לקרוא לזה סרט אומנויות לחימה זה קצת מטעה. זו קטע של שירה טרנסצנדנטית המפורקת מדי פעם במאבקי חרב מבוימים באופן מוזר וקרבות יד ביד.
אישה (שו-צ'י) נשלחת להרוג פוליטיקאי, שאדוניה לא מבינים שהוא היה פעם אהובה. המתנקש לא מתקדם מסצנה לסצנה עד כדי כך שהוא נסחף לאורך מרקם חייהם של גיבוריו. מקצבי הסרט מזמינים את הצופים לתת לעצמם ליפול לטראנס, מונעים על ידי חללי הפנים המעוטרים, התלבושות המפוארות והמחוות החזקות בעדינות של גיבוריו.
כמו סופר מתנשא על נמר מכופף, דרקון נסתר; המתנקש רוצה שתדמיין את עברו האידילי ותלך לאיבוד בסבך נפשותיו הפגועות.
9 בידור
ריק אלברסון הוא זוכה מדליית זהב בענף אי הנוחות, והאחרונה שלו היא נדיה קומאנסי במונטריאול 76 '- מדהים.
הוא עוקב אחר סטנדאפיסט מזויף (אותו מגלם הסטנדאפיסט המזויף האמיתי גרג טורקינגטון) בטיול קטן דרך כמה מהמקומות המדהימים ביותר בדרום מערב ארצות הברית. אחיזתו הדלילה בזהותו גולשת לחלוטין מאחיזתו כשהוא מתקרב לסוף ריצת המופעים שלו. המעשה שלו, כבר די מנוכר, הופך להיות מחריד וחומצי יותר כל הזמן.
אלברסון הופך את חייו לסיוט, תוכנית ריאליטי פריקית שדמותה הראשית רוצה להימלט כל כך שהוא יעבור את עצמו בכל מבוכה כדי להיות חופשי מעורו. אין סרט אמריקאי אחר כמו בידור השנה. חייבים לראות את זה.
8 הנה לעתיד!
סרט העוסק בהכנת גרסה מחודשת לסצנה מתוך סרט נשכח בשם Cabin in the Cotton, Here To The Future! קצת קשה להצמיד לז'אנר. המתאר הקודם אינו מדויק, אך הוא כמעט אינו מביא למה הנה לעתיד! הוא סרט קטן כל כך משמח.
ג'נה טלארולי, קול עולה בקולנוע האמריקאי, לוכדת את החזרות והקימה את הניסוי שלה ואת כל הלעג של צוות השחקנים שלה. אתה בחדר איתם, לאט לאט עולה על אורך הגל שלהם כשהם מתכוננים לצלם סצינה אחת בתריסר זמנים שונים עם שחקנים שונים. החזרה, שצולמה עם אותו קטע מאחורי הקלעים, עומדת בלב שיתוף הפעולה והאמת איך זה מרגיש לעשות סרט בעל תקציב נמוך.
המבט על הפנים של כולם כשהם מתבוננים ביומונים ובצחוק עולה על גדותיהם בחום ובחריפות בלתי צפויים.
7 התיקון
סרטים רבים השנה (פילגש אמריקה, כנריות פראיות, גן עדן יודע מה, זמן מחוץ לתודעה, לבבות רעבים, סנטר זכוכית) הציגו ניו יורק שמעולם לא נראתה בתמונות קולנוע. לא בגלל שאף אחד לא חשב למצוא פינות נשכחות בעיר, אלא בגלל שהנוף החברתי מתפתח כל כך מהר. ניו יורק עכשיו היא חומצית, שילוב של עיצובים ישנים וחדשים, שלמות וחוסר יושר.
התיקון לוכד את ניו יורק האמיתית והמזויפת על ידי פיצולו בין שני אחים (סטיבן פלונקט וג'וש לוקאס) המייצגים רעיון אגדות מסוג האנשים שנהגו להכין אותו בתפוח הגדול לעומת האנשים שיכולים להרשות לעצמם גר שם עכשיו.
הסופר / הבמאי הנפלא ג'ון מגרי מעניק להם כמה מהדיאלוגים המובסים המדהימים ביותר וסגנון בימוי צרפתי נעים. בסופו של דבר הם מוצאים את ניו יורק החדשה היא מקום מתיש, אבל גם סוג של קסם.
6 קלטות הוותיקן
מארק נוולדין, מחצית מהקבוצה שנתנה לנו את סרטי קראנק ואת רוכב הרפאים המצוין: רוח הנקמה, התמודד לבד על הקלטות הוותיקן. זהו סרט גירוש שדים, ובניגוד לרובם הגדול של אלה, הוא מצדיק את עצמו באמצעות סגנון.
אוליביה טיילור דאדלי מתחילה להתנהג מוזרה, ואז אלימה, ואז גורמת לכל מי שבקבוצה שלה לשגעון רצחני. מייקל פניא מגלם את הכומר המקומי החוקר את המקרה ומצוין בדרך כלל. אבל נוולדין והמצלם ג'רדו מטאו מדרזו הם הכוכבים האמיתיים של התוכנית. הם מעצבים אווירה של פרנויה פרברית מעוותת רק באמצעות וידאו דיגיטלי מושפל. המצלמה זורקת את עצמה בחלל כמו קוסמונאוט מוסף, ומגלה את נקודת המבט של מישהו שעולמו נזרק מהדרך תוך כדי.
5 עצם טומהוק
מערבונים, לאחרונה, הפכו למחוזם של יוצרי סרטים דלי תקציב, ואו, קוונטין טרנטינו. אני מקווה שצופים רבים יותר יתלוננו על אובדן הז'אנר כשרואים את עצם טומהוק, הסרט המסובך ביותר של 2015.
אישה נלקחת על ידי שבט קניבלים שאפילו אמריקאים אינדיאנים אחרים חוששים ומשמיצים אותם, ולכן בעלה (פטריק ווילסון), השריף (קורט ראסל), סגנו (ריצ'רד ג'נקינס) וקאובוי (מתיו פוקס) הולכים אחריה. זה הולך רע בצורה מזעזעת. וילסון שובר את רגלו, שודדים גונבים את הסוסים, והקניבלים גוזלים עליהם ביד. כל זה, כמובן, העיקר. הגורל המניפסטי נלמד בצורה חריפה הרבה יותר מאשר דיפלומטיה או שכל ישר, כך שאף אחד חוץ מהמטומטמים והבוטחים לא קובע את החוקים וזוכה לרכוש.
עצם טומאהוק מענישה את מחפשיה לשעבר בכל ייסורים שניתן להעלות על הדעת בפרטי פרטים.
4 נסיין
פיטר סרסגארד היה עמוד השדרה הלא-מושג של הסרט העצמאי האמריקני כבר למעלה מעשור, ולמעריצים שלו יש סיבה לקוות שהוא סוף סוף יזכה בכל פרס אפשרי על הופעתו כפסיכולוג הניסוי הידוע לשמצה סטנלי מילגרם.
סרסגארד מגלם אותו כמעורבני קשקשים תמידית שמכבידים על מה שהוא חושד באנושות. מטבע הדברים, הוא ילך ויהיה כפוף ועייף יותר מאחר שחשדותיו מאושרים באמצעות עבודתו בחקר התנהגות אנושית וצייתנות. הבמאי מייקל אלמריידה (שאת סימבלין המופלאה שצריך לראות גם חובבי קולנוע רעב והרפתקני) מעצב עולם של משטחים ורקעים כוזבים כדי להתאים את סרסגארד שמתקלף לאט בשכבות הנפש האמריקאית. הצגת מוסר חמה ומרגשת יותר שלא תראו השנה.
3 תנאים לא בטוחים
המונחים הלא-ודאיים של נתן סילבר הם כמו M * A * S * H * של רוברט אלטמן במיניאטורה.
דייוויד דאלבורן מגלם 30 איש בעייתי שהולך לעזור בבית דודתו לאמהות לעתיד. הוא מנסה לפתח נישואין כושלים, אך הוא מוסח מהבית המלא בבני נוער בהריון בעייתיים (שמגולמת על ידי שורה של רוצחות של שחקניות צעירות נהדרות כמו ג'ינה פירסנטי, טלי מדל, האנה גרוס והודו מנוז). סילבר מתייחס לדאלבורן כמו לאדם הפגום מאוד, וכל אחת מהבנות מציגה דרך אפשרית מבעיותיו, אך אף אחת מהן אינה מציעה לו לתקן את החיים שכבר נשבר.
סרט מטופל ברגישות, עשוי להפליא, סילבר יכול היה לעשות סרט זה מחדש כל כמה שנים ולעולם לא ייגמרו לו סיפורים מעניינים.
2 האיש מהדוד
מאז אתחול מחדש של שרלוק הולמס משנת 2009, הסגנון של גיא ריצ'י התבסס על מערכת ההיקפים החלקלקה ביותר של כל מנהל אקשן מודרני. אתחולו מחדש של סדרת הריגול Man From UNCLE הוא, ולמרות שקשה לכמת דברים אלה באופן אובייקטיבי, הסרט הכי מגניב בחמש השנים האחרונות.
הנרי קאוויל וארמי האמר מגלמים מרגל אמריקאי ורוסי במהלך שיאה של המלחמה הקרה שנאלצים לעבוד יחד כדי להפיל משפחה של סוחרי נשק רעועים. הם לבושים עד התשע, הם חבילת עכברוש מקסימה, הם יכולים להרוג אנשים בידיים חשופות שלהם, והם נאים בצורה לא הוגנת. ריצ'י מתייחס אליהם טוב יותר מאשר בונד, עם פלטת צבעים פסטלית מגניבה, חוש הומור החורג מגבולות, וכוריאוגרפיית פעולה הרבה יותר חדשנית מכל מה שקודם 007 קם אליו.
אדם מהדוד הושך בכתפיו עם שחרורו. תקן זאת בחיפזון, כי תרצה לצפות בזה כל יום אחר כך.
1 מסקנה
מה התגעגענו? מהם סרטי השנה המוערכים האהובים עליך ביותר? במה אתה חושב שתצפה בעוד עשר שנים? מה אתה מצפה לתפוס לפני סיום השנה?