הרולד וקומאר הולכים לטירה הלבנה נתפסים בעיני רבים כאחד מהקומדיות הסטונריות המובהקות. עם שחרורו בשנת 2004 היא קיבלה ביקורות חיוביות ששיבחו את הכימיה בין המובילים ג'ון צ'ו וקאל פן, כמו גם את חתרנותה של סטריאוטיפים גזעיים כדי ליצור את ההומור שלה. הסרט הרוויח רק 23.9 מיליון דולר בקופות העולמיות (בתקציב של 9 מיליון דולר), אך כתו בעקבותיו הובילה לשני סרטי המשך: הבריחה של הרולד וקומאר ממפרץ גואנטנמו משנת 2008 ו- A Very Harold & Kumar 3D Christmas משנת 2011.
דני ליינר ביים את הסרט הראשון, אך הוא לא חזר לאף אחד ממעקביו. אחרי יותר מעשור מהזיכיון, ליוצר הסרט יש רעיון להחזיר את הסדרה, אך עם טוויסט. בפרק האחרון בתכנית המגרש של אוניברסיטת Bootleg Universe של עדי שנקר (צפו בו למעלה), הסביר ליינר את הרעיון שלו לאתחול כהה ודרמטי של הרולד וקומאר.
ליינר מצטט את רצונו לפרוש כנפיים כבמאי, ומגלה כי הרעיון שלו כולל את שני הגיבורים "עובדים דרכם מהסגן העירוני", סביבה הרואה את הרולד וקומאר מתמודדים עם סמים, הוריהם והאתגרים השונים הולכים וגוברים. מעלים מתנות כשהם מנסים להשתחרר מהגטו. ליינר קובע כי מכיוון שמדובר באתחול נקי, האתניות של הדמויות עשויה להשתנות. הוא מעלה סיפור של שני גברים לבנים שחיים בחלק רע של ניו ג'רזי, למשל.
ליינר מקפיד לומר כי המאפיינים והמטרות של הרולד וקומאר יהיו זהים מהקומדיה המקורית שלו; קומאר גדל ומתמודד עם המעבר לבגרות, בעוד הרולד צריך ללמוד מה נדרש כדי להפוך לגבר. ההבדל היחיד הוא שהאתחול מחדש מתקרב להנחה זו מזווית רצינית הרבה יותר. במקום לעשן עשבים שוטים, ליינר מציע ששני החברים מכורים לקוקאין או למת, שכן הם נאבקים בלימודים ובתעסוקה. הם מתאמצים לבעוט בהרגל הסמים שלהם על ידי יציאה לדרך בכביש (אולי עצירה כדי להשיג המבורגר בדרך) ומנסים להבין את השלב הבא בחייהם.
מבחינת הליהוק, ליינר מציע ששנקר עצמו יהיה בחירה מצוינת עבור קומאר. הוא רואה בעיני רוחו את בובי לי (שעשה סרט בסרט הראשון כקנת 'פארק) המציג את הרולד החדש, באומרו שללי יש את העומק שיידרש כדי למשוך בצורה משכנעת הופעה מטרידה. במקום תפקידו הבלתי נשכח של ניל פטריק האריס עצמו, ליינר ישתמש בראיין גוסלינג (בצטטו את יכולתו של גוסלינג כשחקן דרמטי) כמי שנפגש עם הרולד וקומאר בטיול הכביש שלהם. גוסלינג מתחיל להשתחרר וליהנות קצת מהבחירות שלו בסרט (ראו: החבר'ה הנחמדים), אבל אי אפשר להכחיש שיש לו את הצלעות הדרמטיות לפנייה מטרידה באמת.
It's a fascinating concept, and there's no limit to how far Leiner is willing to go. He cites Requiem for a Dream as a primary source of influence, which hammers home the "no laughs" mantra he reiterates throughout the video. As shocking and off-putting as it might be, this pitch would arguably be the best way to handle a Harold & Kumar reboot. Essentially remaking the first movie with the same tone would be pointless, but going in a whole different direction with such a drastic shift would give the franchise a new level of intrigue. If Hollywood were to ever take Leiner up on his idea, it could even be an Oscar contender.