סאות'לנד חוזרת ל- TNT להקרנת בכורה בעונה השלישית הערב. המופע עשה לעצמו שם כמו דרמת שוטרים קשה וללא פשרות שאינה נרתעת מפשעים אכזריים ודמויות כנות. בניגוד מוחלט לתעריף קל יותר הן ברשת והן בטלוויזיה בכבלים, סאות'לנד שואפת להביא את הקהל לנסוע יחד עם שוטרי הקצב ובלשי ה- LAPD, ומראים כל רגע מתוח ובחירה קשה. (וזו אולי הסיבה שקיבלה את קפיצת הכבלים בשנה שעברה.) הבכורה בעונה 3 של סאות'לנד מספקת את הנקודות שגרמו לשתי העונות הקודמות להצטיין: מציגה את המונוטוניות, התסכול והאימה המזדמנת שחווים המשטרה בעיר המתהווה בכנופיה אלימות ואדישות.
התקציר, באדיבות TNT:
סאותלנד עונה 3 פרק 1 "תן לזה לשלג" - הבלשית לידיה אדמס (רג'ינה קינג) סובלת תקופת הסתגלות לחוצה עם בן זוגה החדש, ג'וזי אוצ'ואה (ג'ני גאגו), כשהם חוקרים את היעלמותו של מהגר בלתי חוקי. הבלש ראסל קלארק (טום אוורט סקוט)), בן זוגה לשעבר של לידיה, מסתגל לעבודת שולחן חדש בכוח. בינתיים, הבלשים סמי בריאנט (שון הטוסי) ונטה מורטה (קווין אלחנדרו) מחפשים את הרוצח של שני אנשי הכנופיה והקצין בן שרמן (בן מקנזי) תופס את עיניה של אישה מושכת בזמן עצירת תנועה, בעוד שבן זוגו, ג'ון קופר (מייקל קודליץ).), נאבק בכאב הולך וגובר.
ההצגה דורכת דרך מוכרת כשהסיפור עוקב אחר קווי הסיפור המנותקים. מי שמתכוון למבט הלא מרתק לאלימות ברמת הרחוב לא יתאכזב, אם כי מי שמחפש פיתוח נוסף לאחר גמר העונה השנייה עלול למצוא את הפרק החדש הראשון מעט חסר.
הפציעה המתמשכת של קופר היא הנושא השכיח ביותר בעלילת שוטרי הקצב, והתמכרותו המתפתחת לתרופות הכאב שלו הופכת לבעייתית. המופע עוקב אחרי שהוא ושרמן מתחילים יום טיפוסי של בקרת תנועה. כשקופר זקוק לרגע כדי לנסות ולהגדיל את אספקת התרופות שלו, הוא מקצה לקצין הזוטר עצירת תנועה טריוויאלית. שרמן מושך את פורשה המהירה, אך בצעד צפוי מאפשר לנהגת הנאה והמושכת לצאת באזהרה. הסצנה מרגישה מאולצת ויותר ממעט סטריאוטיפית - כמה פעמים ראינו אישה לוהטת מדברת את דרכה מחוץ לכרטיס? - אך מציג את כישלונותיו המוסריים של שרמן כשהוא מנסה לשכנע את קופר לחפש עזרה.
מכאן השניים נקראים לירי ואנחנו מתייחסים לחתיכת משחק מעולה. אין הרבה הגדרות; לרעים יש רובים אוטומטיים, שוטר מושפל וקופר ושרמן נמצאים באש. סאות'לנד מצליחה להשוויץ בתסריטאות מרשימה כאשר השוטרים שולפים כמה טריקים לא שגרתיים כדי לחלץ את הקצין שנפל ולהוריד את החשודים. הסצנה מתוחה ומהודקת, עם מידה נכונה של פעולה ואיפוק, מה שהופך את החלק הטוב ביותר של הפרק ללא ספק. לאחר קרשנדו, השניים מלווים את הגבר שהופלה לבית החולים שם מנסה קופר לשכנע את אשתו המנוכרת להעניק לו תרופות נוספות ושרמן (באופן בלתי מוסבר למדי) נתקל שוב באישה בפורשה.
הבלש אדמס נותר החוקר הזקוף והבלתי מתפשר, אך בן זוגה החדש מוציא אותה מאיזון. העולה החדשה של סאות'לנד ג'ני גאגו מציגה הופעה אוהדת ואמינה בתור הבלש אוצ'ואה. השניים הם מיקרוקוסמוס של מערכת היחסים המתוחה בין לטינים לאפרו-אמריקאים בעיר, ניגוד שהתוכנית לא מביישת להפגין כשהזוג חוקר את היעלמותו של מהגר בלתי חוקי שנאנס ונרצח במקום עבודתה. יש סצנה מצוינת כאשר השניים נוסעים לביתו של חשוד שמספרים לך את כל מה שאתה צריך לדעת על הבלש החדש תוך כמה רגעים קצרים. הדיאלוג בחילופי דברים זוהר. האיבה בין השניים ניכרת תוך היותה עדינה, גם כשכישוריהם המנוגדים מאפשרים להם להיסגר על החשוד. הנשים'סיפור העלילה שלה מתגלה כמושך ביותר בפרק, שכן שניהם מתמודדים עם חיי בית מלחיצים תוך שהם עוקבים אחר המעשים הצמיגים של מחצבתם.
עלילת המשנה השלישית, בעקבות הבלשים הטוסי ומורטה, יבשה ולא מעניינת יחסית. שני חברי כנופיה שנמצאו שנרצחו מתחת לגשר, אנסו את בתו של חבר כנופיה חזק אחר. מלבד כמה רגעים מתוחים בזמן תפיסת החשוד, סיפור העלילה הזה הותיר פוטנציאל רב בקומת חדר העריכה. אין אהדה לקורבנות הרצח, אין אהדה לילדה המופרת - הכל כאן פרוצדורלי מאכזב. אפילו הצילום המוצק בדרך כלל מוצלח לצלול, מכיוון שכמה צילומים חוצים את הקו מאולם הקולנוע לעבודות מצלמה גרועות בעליל. בסך הכל, זו צריכה להיות דבורה שמורה לבד כדי לתת לקהל יותר זמן עם שתי הקבוצות האחרות.
ראוי לציין כי קבוצות הסדרה אריג'ה Bareikis וטום אוורט סקוט בקושי מופיעים בכורה. הם לא ממש מתגעגעים; יש מספיק פעולה ודיאלוג איתן שמתקיים בהיעדרם בעיקר. אבל זו יכולה להיות אינדיקציה לכך שהדמויות יתפסו מושב אחורי העונה. אם זה אומר יותר זמן מסך עבור קופר ואוחואה, העונה השלישית מתפתחת להיות בלתי נשכחת.
בסך הכל, "תן לזה לשלג" הוא תמורה מוצקה עבור סאות'לנד. זה מספק את הנקודות שהופכות אותו למועדף על מי שרוצה ריאליזם מחוספס יותר מכפי שאוהבים חוק וסדר. הקצב והסיפורים המעולים מאפשרים לצלם את המופע, עם רק כמה נקודות כואבות. הדרמה המשטרתית לא תמיד מדויקת לחלוטין, אך נראה שהיא ממסמרת את תחושת חיי ה- LAPD. דמויות מתפתחות על כוויה איטית שלא מפריעה לפעולה. אם פרק זה מהווה אינדיקציה לבאות, הצופים ישמחו מהעונה החדשה.