(זו סקירה של The Bridge עונה 2, פרק 11. יהיו ספוילרים.)
-
השבועות האחרונים היו דוגמא למופת עבור הגשר, ו"הבעלים "אינו יוצא מן הכלל. הסדרה הצליחה לפרוע את הסיפור המורכב שלה כבר מאיחור, סיבבה חוטים שונים ונראים לכאורה שונים ביחד בדרכים שהפכו את העלילה הכוללת של העונה למלוכדת הרבה יותר ממה שהייתה אפשרית בשלב מוקדם. וככל שהסיפור נבנה לעימות בלתי נמנע עם פאוסטו גלוון - שעלה מכמה נבל אקסצנטרי מעט, למישהו שהוא באמת אחת הדמויות המסקרנות והמבדרות ביותר בתוכנית - הוא גם מצא הצלחה גדולה בקשירת אלמנטים מהסרט סיפור לחייהם של הדמויות הראשיות שלה, לא משנה עד כמה הם לא נראים בהתחלה.
במקרה כזה, לאחר שסוניה ומרקו הצליחו לשחזר את האנק שנפצע אנושות ולעצור את אלינור, המשטרה נתקלה בחומת לבנים בירוקרטית שהיא תקשורת בין סוכנויות (או חוסר מוחלט בה) כשמדובר בתלבושת כמו ה- CIA. בזמן שהפגישה / החקירה הקצרה של סוניה מעניקה לאדם ארקין הזדמנות נוספת להופיע בתפקיד קטן ולרמוז על אספרגר שלה, ההחלפה מושכת גם את סוכן ה- CIA שגילם איאן הארט (שאפשר לראות גם את אביו של נאקי, איתן) בעונה. 5 של Boardwalk Empire), כדי לעזור להמחיש את המפוצץ, דרכה את כולם, כתוצאה מהקרב הדו-קרב ברד רידג 'ויו ורדיפת הכלבים של סוניה אחר אלינור. אבל הפרק הוא יותר מההתאוששות של סוניה מהספרת של אלינור וההשלכות הגדולות יותר של המשמעות של המידע הכלול בתוכו עבור אנשים כמו אלינור,פאוסטו, ו- CIA.
הפרטים על תפקידו של הארט על הטיילת משמשים למעשה דוגמא מעניינת ליישומים מוצלחים ולא מוצלחים של סיפורי האופי. לאורך 'Beholder', קיימת תחושה מתמשכת של היסטוריה שרק מחכה להיבדק בגלל חשיבותה הפוטנציאלית ויכולתה לספק הבהרה לדמויות כפי שהן כאן ועכשיו. הגשר בוחר לנצל את המשקל המרומז של מצבי הדמויות של כמה דמויות שאינן בהכרח משאילות את עצמן לרגעים ערמומיים של נוסטלגיה עוצמתית. כאן, הסופרים עושים שימוש רב בהערות פשוטות, כמו מרקו שמספר את מערכת היחסים שאביו היה עם פאוסטו, או הסקירה המהירה של אלינור מילדותה האיומה.
The economic use of words and images (all that is seen from the past is a simple aged photograph) carries all the weight necessary to understand the unique, lonely position Marco finds himself in. It is a strength the episode establishes once again with a brilliant shot where the light bouncing off the nighttime atmosphere is broken by the elongated shadows of Fausto and his gun-toting crew, as they saunter over a hill to join a quinceañera uninvited.
שימוש דליל דומה במילים ובדימויים עוזר להעביר את המשמעות של השיקום הפיגורטיבי של אווה את סטיב לינדר, אם כי הפעולה האינטימית של גילוח פניו. אותה גישה מצליחה להוסיף טונג 'למשקל הרגשי המוחץ שכבר קרה לה בידיה של קפטן רובלס וחברים אחרים מהמחלקה הפרטית של יוארז, ובכל זאת, כפי שביים ג'ון דאהל, נראה שהרגע השקט והכואב של אווה משיג עוד רמת אינטימיות רגשית המרמזת על רצונה להתרחק מהעבר (כפי שהציעה לה לבקש מלינדר לא להרוג את רובלס), וחוסר היכולת שלה לעשות זאת.
'Beholder' אפילו מוצאת קצת מטבע רגשי בפירעון מותו של ג'ים דובס על ידי העמדת סוניה פנים אל פנים עם אמה. זהו עדות לתסריט והבימוי של הפרק שהחקירה הבלתי מאושרת של סוניה על אלינור תוביל לרגע בין אם לבת שמתרכז בעיקר בז'קט מכוער, לא מתאים, ובכל זאת מדבר כרכים על כך ששני אנשים יכולים לעבד את צערם בצורה שונה לחלוטין. ובכל זאת דרכים להרס עצמי.
אף על פי שהפרק נראה אינטרוספקטיבי יותר, והעניק לו לעצמו זמן לבדוק את הדמויות שלו לפני העונה מתעטפת, 'בעלר' עדיין הצליחה להניע את עלילת העונה לטריטוריה חדשה לאחר שאלינור מוצאת את עצמה משוחררת על ידי ה- CIA (איתה יש לה הסכם), בעוד פריי ואדריאנה חושפים יותר על מעורבותו של הסוכן בעניינים בינלאומיים.
וכשניסיון של מרקו לאתר את פאוסטו מוצא אותו ממש תחת האקדח, זה משמש דרך מספיק טובה לסכם איפה שאר הדמויות מוצאות את עצמן גם כן - אם הן מבינות זאת או לא.
הגשר ממשיך ביום רביעי הבא עם 'Quetzalcoatl' @ 10:00 בלילה ET ב- FX.
צילומים: ביירון כהן / FX