יו גרנט חושב שפדינגטון 2 עשוי להיות הסרט הטוב ביותר בקריירה שלו
יו גרנט חושב שפדינגטון 2 עשוי להיות הסרט הטוב ביותר בקריירה שלו
Anonim

יו גרנט הצהיר כי הוא מאמין כי פדינגטון 2 הוא הסרט הטוב ביותר שעשה אי פעם. השחקן הבריטי הוותיק עבר קריירה מגוונת לאורך השנים, הרבה מעבר לקומדיות הרומנטיות בהן הוא מפורסם ביותר, ונראה לאחרונה במיני סדרת ראש הממשלה באמזון "שערורייה אנגלית מאוד", סיפורו האמיתי של פוליטיקאי בריטי מבוזה אשר לשעבר המאהב מאיים לחשוף את מערכת היחסים שלהם מתקופה שבה הומוסקסואליות עדיין לא הייתה חוקית בבריטניה, ולכן קושר בקביעות לקשירת רצח אותו.

למרות ששיחק במקצועיות מאז תחילת שנות השמונים ושיחק תפקידים משמעותיים כמו אימה "מאורת התולעת הלבנה" והרומנטיקה האירוטית מון מריר, רק בהצלחה הלא צפויה של ארבע חתונות והלוויה בשנת 1994 הוא הפך לכוכב.. התהילה המיידית הייתה חרב פיפיות, והעניקה לו יותר ידוע לשמצה ופוטנציאל קריירה במחיר של אנשים רבים שהאמינו כי אופיו של פסלון מגמגם ומגמגם הוא כל מה שהיה מסוגל, תפיסה שלא נעזרה בתפקידים דומים אחר כך ב נוטינג היל ומיקי בלו עיניים.

המשך לגלול כדי להמשיך לקרוא לחץ על הכפתור למטה כדי להתחיל במאמר זה בתצוגה מהירה.

התחל עכשיו

נושא חוות דעתו של גרנט על הופעתו בפדינגטון 2 נבע מראיון עם Vanity Fair. חודש לאחר צאת הסרט הוא הציג את הסרט הטוב ביותר בשפה הזרה ב"גלובוס הזהב "לשנת 2018 והוצג ככוכב שלו, אליו הגיב טוויטר בלעג, ולקח הקדמה כזו כסימן עד כמה השחקן נפל מחסד. גרנט כינה את ההערות "מטרידות במיוחד", וקבע כי "אני באמת מאמין שזה יכול להיות הסרט הטוב ביותר שאי פעם הייתי בו."

What particularly made Grant’s turn in Paddington 2 a fun one was the self-deprecating irony of the character. With less sinister echoes of Count Olaf from A Series of Unfortunate Events, his villainous Phoenix Buchanan was a washed up actor whose best days were behind him, but nevertheless refused to believe he has been relegated to the scrap heap and continued to bask in the fading adulation from his former glory. The attitude is not entirely dissimilar to many people’s perception of Grant himself, which was why he was approached for the role in the first place, and accepted after seeing the funny side of it.

בעבר הוצג כי גרנט היה אובייקטיבי לגבי הסרטים בהם השתתף והופעותיו בהם, במיוחד במקרה של הקומדיה הרומנטית תשעה חודשים, שם הוא קרא ברצון על פעולת יתר שלו כגורם תורם להשלכה הקריטית שלה. אז באמירתו כי פדינגטון 2מתעלה מעל כל מה שהוא עשה אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהוא באמת מתכוון לזה. חוץ מזה, מי שראה את הסרט בפועל לא היה רואה שהופיע בו כסימן לשפל קריירה חדש, ללא קשר להתעלמות סנובית מכך שהוא יהיה סרט לסרט ילדים. זהו סיפור מענג על חיבה ללא תנאי וכאוס חם, עם יכולתו הבלתי מעורערת של פדינגטון לראות לא רק תמיד את הטוב ביותר באנשים אלא גם להוציא את זה החוצה שהם משהו שכולם יעשו טוב אם יקחו ממנו שיעורים.