מדוע "UP" של פיקסאר משתמש בפרסום פיתיון ומתג?
מדוע "UP" של פיקסאר משתמש בפרסום פיתיון ומתג?
Anonim

לפני שבוע כתבתי פוסט על כך שחברת ויינשטיין כביכול אילמה את הטריילר ל"דרך ", על מנת" לעזור "לסרט - שהוא בעצם מבט מדיטטיבי על הקשר בין אב לבן שנסע על פני חורבות אמריקה. - להגיע לקהל רחב יותר (כביכול).

הפוסט עורר סערה זעירה ואף עורר השראה לפוסט תגובה של אלכס בילינגטון ב- First Show, שטען (מהדהד את רגשותיהם של קוראים רבים) שאני בוכה עבירה על משהו שהוא כרגע נושא בנאלי: הוליווד באמצעות פיתיון - ו - החלף פרסום כדי לפתות אותנו לבתי הקולנוע תחת יומרות כוזבות.

ובכן, השבוע אני מוצאת את עצמי "בוכה עבירה" על פרסום פיתיון-מתג שוב, הפעם בהתייחסות לסרט שראיתי ואוהב בפועל. אני מדבר על הסרט החדש והמדהים של דיסני / פיקסאר, UP.

(אזהרה: הפרמטרים הבאים מכילים ספוילרים על חלקת העל)

אם קראתם את הביקורת שלי על UP, אז אתם כבר יודעים שהדעה הכללית שלי על הסרט היא שהוא מציע מבט בוגר (ומרגש) באופן מפתיע על אופי האבל והאובדן ואיך אנו מטפסים חזרה מאותם רגשות מוחצים. כמובן היותו סרט של פיקסאר, אותה טון רציני מתלבש כהרפתקה פנטסטית על אלמן שקושר חבורה של בלונים לביתו ועף לחקור את דרום אמריקה. עם זאת, כפי שהתוודיתי בסקירה שלי (וקוראים רבים אחרים הושיבו) סצינות מפתח רבות של UP כל כך עוצמתיות, עצובות אפילו, עד שאתה לא יכול שלא להתרגש עד דמעות. הסרט באמת דוחק בכם להתעדכן בחייכם (אם יתמזל מזלכם) האהבה בהם, ו (אפשר לטעון) שולח אתכם עם הערכה חדשה לשניהם.

אמנם תהודה רגשית מסוג זה היא הישג פנומנלי לסרט אנימציה (UP ראוי בבירור למינוי הטוב ביותר של תמונה, IMHO), הילדים לא כל כך קל לעכל. בטח, יש כמה כלבים מדברים מטופשים ונייר כסף קומדי לנוער שנזרקים לשם כדי שהילדים יוכלו ליהנות מהם ולצחוק עליהם, אבל בבסיסה, UP מספר סיפור מבוגר מאוד.

גם זה לא רק דעתי. אם תבדוק את חוט התגובות בסקירת ה- UP שלי תראה כמה מקרים של הורים שמתלוננים שהסרט עשה חוויה לא טובה עבורם ועבור ילדיהם. זוג הורים אפילו הרחיקו לכת ואמרו שהם נאלצים לעזוב את התיאטרון למען ילדיהם העגומים. התגובה הראשונה שלי להורים האלה הייתה "זו אשמתך: עשה את שיעורי הבית שלך לפני שאתה לוקח את ילדיך לסרט; לעולם אל תניח שמשהו יהיה בסדר מבחינתם רק בגלל שיש לו שם מותג מוכר." ולמען האמת, היה לי טוב עם התגובה הזו. עמדתי לצידה.

הבזק קדימה לאמש: אני יושב על הספה שלי ומתעדכן באיזו טלוויזיה קיץ כשלפתע אני תופס מקום טלוויזיה עבור UP - אחד מאותם "UP הוא הסרט מספר אחד באמריקה!" נקודות בהן הם מבהירים לכם את כל שמות המבקרים והפרסומים ששיבחו את הסרט. דמיין את הזעזוע שלי: מכל השמות המפוארים שהם הבזיקו (ניו יורק טיימס, ארה"ב היום, זמן וכו '…), צוטט רק מבקר אחד (פיט האמונד של Hollywood.com) - ואז ציטט רק מילה אחת מתוך שלו כל הסקירה: "מצחיק."

כמעט נפלתי מהספה.

1 2